החוכרים נושמים לרווחה? פרשת קרקעות הכנסייה – הברקס של ראש העיר ליזמים

עיריית ירושלים לא תקדם ולא תפתח את "קרקעות הכנסייה" עד להסדרה של זכויות החוכרים – כך הכריז ביום שלישי ראש העיר משה ליאון לראשונה באופן פומבי. זה קרה בכנס ירושלים לעסקים שקיימה השבוע פירמת הייעוץ וראיית החשבון BDO בשיתוף עם משרד עו"ד אגמון את טולצ'ינסקי ועם בנק הפועלים במלון וולדורף אסטוריה, כאשר ראש העיר שוחח עם העיתונאי מתן חודרוב.

"אני מצהיר שלא נפתח את האזורים ששייכים לכנסייה עד שלא יהיה שינוי והסדרה של הזכויות בקרקעות", אמר ליאון כשחודורוב שאל על פרשיית אדמות הכנסייה שגורמת לאי נחת למאות מתושבי העיר, "יש מצב של חידלון של משפחות שקנו דירות על אותן קרקעות, אבל תקופת החכירה שלהן עומדת להסתיים, והן בבעיה. חייבים לסיים את הסיפור הזה". בהמשך הוסיף ליאון והסביר: "אני בעד לפתח את הקרקעות של הכנסייה בתנאי שזכויות החוכרים יוסדרו".

ליאון, חשוב לציין, הולך עם הקו הזה עוד מאז הבחירות לראשות העיר, אז הוא הביע תמיכה בתושבים והתחייב "להיכנס לאירוע" ולטפל בנושא. מאז, הוא התבטא על כך כמה פעמים, אך לא באופן פומבי וגם לא בצורה כל כך נחרצת. למעשה, ליאון שם ברקס של ממש ליזמים שרכשו קרקעות מהכנסייה.

קרקעות הכנסייה בירושלים (ובכל הארץ) הוא אחד מהנושאים הבוערים. הנושא הפך בעייתי ואקוטי יותר כשאיש העסקים האמריקאי גארי ברנט, הבעלים של חברת אקסטל, רכש מאות דונם של אדמות בשכונות טלביה, רחביה וניות ממשפחת בן דוד בינואר 2023. על הקרקעות הללו מתגוררות כ-900 משפחות שלא יודעות מה יעלה בגורל נכסיהם, כמו גם בתי מלון (ענבל, דן פרימה) ומוסדות ציבור (מוזיאון ישראל, חלק מבית הכנסת הגדול, מכון שכטר ועוד). כל בעלי הזכויות חכרו בחכירת משנה את הקרקע שלהם מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שחכרה בעצמה את הקרקע מהכנסייה האורתודוקסית היוונית.

ברנט ואקסטל הם אלה שעומדים כיום במוקד, אך הם לא היזם היחידים שמחזיקים באדמות כנסייה בירושלים. יזמים נוספים ממתינים להחלטות משמעותיות שיתקבלו, ובינתיים מנסים לקדם תוכניות נקודתיות ופרטניות, כמו למשל בגבעת התנ"ך.

בטלביה, ברחביה ובניות הסיפור הוא מורכב, גם בשל העובדה שאנשים מתגוררים בקרקעות ורכשו את הדירות במיטב כספם. תקופת החכירה צפויה להסתיים בשנים 2052-2050, והתושבים מנסים להסדיר את זכויותיהם. מנגד, אקסטל מנסה בעצמה להגיע להסכמים עם החוכרים ומציעה להם אפשרויות שונות, בינתיים ללא הצלחה גדולה.

כזכור, בחודש יולי נדרשו גם בכנסת לנושא. ח"כ מיכאל ביטון הגיש הצעת חוק "חכירה הוגנת" שמבקשת לעשות סדר במשולש שבין היזמים, החוכרים והכנסיות. ההצעה שהוגשה על ידי יותר מ-40 חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה זכתה גם לגיבוי ולתמיכה של שר המשפטים יריב לוין. חוק זה, אם יתקבל, יעניק לחוכרים זכות סירוב ראשונה ברכישה ויאריך את החכירה לתקופות של 99-49 שנה בכל פעם (בהתאם לחוזה) תמורת 5.5 אחוזים משווי הקרקע לפני פיתוח. ההצעה כוללת גם פטור ממס רכישה וממס שבח, בדומה לפטור שקיבלו חוכרים של קרקעות רמ"י.

ראש העיר ליאון, חשוב לציין, סבור שיש לקדם פתרון תוך משא ומתן כזה שייתן מענה למצוקת הדיירים והמשפחות אך גם ייתן מענה הוגן ופתרון ליזמים, כשאת החוקים השונים יש ליישם על אדמות הכנסייה הנותרות, ולא על אלו שכבר נרכשו.

כך או כך, ההכרזה שלו בכנס ירושלים היא חשובה ומשמעותית עבור החוכרים. אמירה פומבית ומפורשת לטובת החוכרים, שכמובן – מרוצים. "אנו מודים לראש העיר על התייצבות לימין החוכרים נגד תופעת הספסרות ברכושם של תושבי ירושלים. המציאות שבה ספסרי קרקעות 'קונים' דירות של אלפי משפחות ירושלמיות בנזיד עדשים, כאשר חלק מהחברות רשומות במקלטי מס באיי הבתולה ואיי קיימן, ועוד מאיימים עליהם בפינוי מבתיהם ושלילת זכויותיהם – אינה אפשרית בכל מדינה מערבית אחרת", נמסר ממטה החוכרים, "הצעת החוק של ח"כ ביטון, שנתמכת על ידי רוב שרי הממשלה, נוסחה על ידי מומחים למקרקעין, כולל התייעצות עם בכירים ממשרד המשפטים בבריטניה – שם נעשתה חקיקה דומה שאף אושרה על ידי בית הדין האירופי לזכויות האדם".

באקסטל לא מתרגשים יתר על המידה מהכרזתו של ראש העיר. הם מבחינתם מעדיפים להתמקד בחלק שמבקש לפתח את האדמות עם תנאי של הגעה להסדר עם החוכרים. מבחינתם, זה התהליך שהם מבקשים לעשות מהיום הראשון. בחברה, כידוע, סבורים כי חוקים שונים וניסיונות כפייה כאלה ואחרים לא יעזרו ולא יעבדו, אלא רק יובילו להימשכות הכאוס שנים רבות – לרעת החברה כמובן אך גם לרעת החוכרים שיישארו עם הרבה סימני שאלה. לכן, הדרך הנכונה, אומרים באקסטל, היא להגיע לפתרון דרך משא ומתן.

"אקסטל מחויבת להגיע לפתרון עם הדיירים וכבר התקדמה משמעותית עם רבים מהם שבחרו להתקדם עם עסקה רווחית שתבטיח להם בעלות ארוכת טווח בדירותיהם", נמסר מהחברה, "אקסטל מקווה ופועלת לשתף פעולה בצורה יעילה עם קק"ל והעירייה כדי להגיע לפתרון כולל אשר לא רק יפתור את כל חששותיו של הדייר, אלא גם יביא לפיתוח נחוץ מאוד של אדמות מרכזיות בירושלים שלא פותחו עשרות שנים. זאת, באמצעות תכנון מיטבי ותוספת יחידות דיור נדרשות במקומות האטרקטיביים ביותר בעיר".